אני מבצע ניתוחי חזה לנשים שעברו ניתוחים קודמים ומעונייניות בהחלפת שתלים או בשיפור צורת השד.
הסיבות הנפוצות ביותר לניתוחים אלה הינן:
- החלפת שתלים עקב קרע או דליפה של השתל.
- התכווצות הקופסית סביב השתל הגורמת לעיוות וכאב.
- רצון לשינוי גודל או שיפור צורה מחדש (כגון הרמה של שד שצנח).
1. דלף או קרע של שתלים
שתלי סיליקון לחזה מיועדים להישאר שלמים שנים רבות. עם זאת, השתלים עלולים לעבור עם השנים תהליכי בלייה ותתיכן דליפה של מילוי הסיליקון מחוץ לשתל. חברות השתלים שיפרו מאוד את איכות המוצרים, כך שכיום המילוי הוא בצורת ג'ל צמיג מאוד שבקושי יכול לנזול החוצה גם אם ייווצר סדק במעטפת השתל. אם בעבר היה סיכוי משמעותי לדלף לאחר 10-15 שנה מהכנסת השתלים, היום כפי הנראה הסיכון נמוך בהרבה ואין "תאריך תפוגה" שלאחריו מומלץ להחליף שתלים. בכל מקרה מומלץ לבצע בדיקת אולטראסאונד פעם בשנה או שנתיים לוודא את תקינות השתלים. במידה ואולטראסאונד מעלה חשד לא מוחלט לדלף, ניתן להשלים בבדיקת MRI.
חשוב להדגיש שגם כאשר מתחיל תהליך של דלף מתוך השתל, מדובר בתהליך איטי מאוד שלרוב איננו מתפשט בגוף. השתל עטוף בקופסית, שהיא מעין קרום צלקתי טבעי שהגוף מייצר סביבו. במרבית המקרים הדלף יישאר כלוא בתוך הקופסית (מה שנקרא בפיענוח של הדמיות השד "דלף אינטראקפסולארי"). אם מזניחים מצב זה, החשש הוא שהסיליקון יפעפע מחוץ לקופסית ויסנין את רקמת השד עצמו ואפילו יתפשט במערכת הלימפה לקשריות הלימפה בבתי השחי.
מצב של דלף מתגלה בדרך-כלל בהדמייה שגרתית, או נוכח חשד לדלף שעולה עקב שינויים בצורת השד, התכווצות וכאב של השד (בגלל התכווצות הקופסית סביב הסיליקון) או מישוש גושים בלתי סדירים בשד או בבתי השחי.
כאשר הדלף מוגבל לקופסית סביב השתל, ניתן בניתוח פשוט יחסית לפתוח את כיס הקופסית דרך הצלקת הקודמת, להוציא את השתל ולשטוף החוצה את הסיליקון, ולהחזיר או שלא להחזיר שתל חדש (על פי בחירת המטופלת). במידה והדלף יצא מחוץ לקופסית, צריך לעיתים להוציא גם רקמה של קופסית ושד שמוסננים בסיליקון.
חשוב להדגיש:
- יש לוודא הכנסת שתלים באיכות גבוהה עם תקן בטיחות (עדיף לדעתי FDA).
- לא להזניח – יש לעקוב באולטראסאונד פעם בשנה שנתיים ובמידה ומתגלה דלף כדאי לבצע החלפה בטווח של עד מספר חודשים.
2. התכווצות קופסית (Capsular contracture)
לאחר הכנסת שתלי סיליקון לחזה, הגוף יוצר קרום חלק שעוטף את השתלים ומבודד אותם מרקמת השד (קופסית או "קפסולה"). במרבית המצבים, הקופסית נשארת דקה וחלקה ואין לה שום השפעה על התחושה או הצורה של השד. יחד עם זאת, קיימים מצבים שהקופסית הופכת עבה וקשיחה, וגורמת לתחושת נוקשות, לכאבים ולעיוות במראה השד. לא ברור מה הגורם למצב זה, אולם גורמי סיכון להיווצרותו כנראה כוללים: דימום לאחר הניתוח המקורי, זיהום, שתלים רכים וחלקים, ומיקום שתלים מעל השריר.
מצב זה מורכב לטיפול. אני מתאים לכל מטופלת המלצה ספציפית על-פי מצבה, הניתוח שעברה ורצונה. האפשרויות העקרוניות כוללות:
א. החלפת השתלים לשתלים חדשים, מחוספסים ובמיקום תחת השריר.
ב. הוצאת השתלים והקופסית הקשה.
ג. כל אחד מהנ"ל עם ביצוע הרמת שד לצורך תיקון הצורה של החזה.
ניתוחים אלה מורכבים ודורשים לעיתים שימוש בטכניקות שיחזוריות לשד.
3. שינוי גודל או צורת השד מחדש:
הסיבה הכי שכיחה לניתוחים חוזרים לאחר ניתוח חזה היא חוסר שביעות רצון מהגודל או הצורה של החזה. התלונות יכולות להופיע זמן קצר לאחר הניתוח המקורי עקב אי שביעות רצון מהתוצאה, או שנים רבות לאחר הניתוח עקב השתנות השד לאורך זמן כמו צניחה והידלדלות של הרקמה.
ניתוחים אלו מורכבים כיון שמוכרחים לקחת בחשבון את מה שכבר נעשה – צלקות קודמות, כיס קודם של השתל וכו'- ולכן אני חייב לתכנן את הניתוח בזהירות רבה בכדי להשיג תוצאה יפה בתנאי בטיחות גבוהים.
