ניתוח הקטנת שדיים יש שתי מטרות עיקריות: שיפור אסתטי במראה השד והקלה תפקודית. נשים עם שדיים גדולים סובלות לעיתים קרובות מבעיות כגון כאבי גב, הפרעות יציבה, פטרות ופריחות תחת השדיים וקושי לעסוק בפעילות ספורטיבית. מטופלות העוברות את הניתוח הזה נהנות לרוב מהקלה פיסית גדולה בנוסף לשיפור במראה החזותי.

הצלחת הניתוח תלויה בהערכה קדם-ניתוחית של מבנה השד, מיקום הפטמות ומידת ההקטנה הרצויה. בהתאם לכך, ניתן לתכנן בצורה מיטבית את שיטת ההקטנה.

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ואורך כשעתיים. יש מגוון שיטות לבצע הרמה של השדיים, אולם המכנה המשותף של כולן הוא הגבהת מיקום הפיטמה / עטרה לגובה הקפל התת שדי, תוך הסרת רקמת שד ועור, והידוק רקמת השד. בכל הקטנת שד מתבצעת למעשה גם הרמת שד. קביעת מיקום הפיטמה החדש הוא קריטי להצלחת הניתוח ולקבלת מראה טבעי ורענן לשד.

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ואורך בין שעה לשעתיים. הניתוח מתחיל בהסרה עדינה של עור סביב העטרה ומאזור השד התחתון. הפיטמה והעטרה עצמן נשארות מחוברות לרקמת השד שבעומק, ובכך ממשיכות לקבל אספקת דם ותחושה עצבית. בשלב זה מתבצעת הסרה של רקמת שד ועור לטובת הקטנת מסת השד, לרוב מאזורי השד התחתונים. הפטמה והעטרה מנויידות למיקומן החדש ונתפרות לעור שמסביב. רקמת השד בעומק מהודקת עם תפרים ליצירת שד מגובש וצפוף יותר. שולי העור מאזורי הסרת העור בשד התחתון נתפרים זה לזה גם כן. למעשה מתקבל קו תפרים סביב לעטרה וכן קו מאונך משולי העטרה כלפי מטה עד בסיס השד. במקרים מסויימים יש צורך גם בקו תפרים מאוזן לאורך הקפל התת שדי. במרבית המקרים מוכנס נקז אחד לכל שד שיוסר בהמשך.

מהלך אשפוז והחלמה:

המטופלת בדרך כלל משתחררת לביתה ביום הניתוח, מצויידת במרשם לתרופות נוגדות כאבים. מומלץ להימנע מפעילות מאומצת משך כשבועיים, אולם רוב המטופלות חוזרות לתפקוד בסיסי כעבור ימים בודדים.

כיצד להתכונן לניתוח?

  • יש להגיע לניתוח מצוידת בחזיית ספורט ללא ברזלים עם סגירה קדמית, לפי המידה שנמסרה בייעוץ.

למי מומלץ ניתוח הקטנת חזה?

נשים הסובלות מהגדלת יתר של השדיים מתלוננות על כאבי גב וצוואר קשים, הפרעות יציבה, פצעים ושקעים הנגרמים על ידי רצועת החזייה, פטרת וגרד תחת השד, בעיות חברתיות ופסיכולוגיות וכן קשיים בתפקוד היומיומי. במצבים מעין אלה, ישנה הצדקה רפואית להקטנת השדיים. קופות החולים מכירות במצב הגדלת יתר של השד כמצב בריאותי ומציעות ניתוח להקטנת חזה. מומלץ לבצע ניתוח הקטנת חזה רק לאחר שהשדיים מפסיקים לגדול (בדרך כלל רק לאחר גיל 18). נשים רבות מעדיפות להינתח לאחר סיום תכנית הילודה, מאחר והריונות והנקות יכולים לגרום להמשך גדילה וצניחה בשדיים, וכן מפני שהניתוח עלול לפגוע ביכולת ההנקה. יחד עם זאת, במצבים של שדיים כבדים הפוגעים משמעותית בתפקוד הגופני והחברתי, יש הצדקה לניתוח בגיל צעיר ואפילו טרם גיל 18.

באילו נסיבות לא מומלץ לבצע את הניתוח?

בכל ניתוח קיים סיכון נמוך לסיבוכים, אולם ישנם גורמים המגבירים משמעותית את הסיכון בניתוח. מאחר ומדובר בניתוח בחירה, עדיף לבצע אותו במינימום סיכון. במקרה של הקטנת חזה, נימנע מניתוח בשני מצבים עיקריים:

  1.  השמנת יתר: השמנת יתר מעלה סיכון לסיבוכי ריפוי פצע (פתיחת פצעים ניתוחיים וזיהומים). ככלל, אנו נבצע ניתוח למטופלות ב- BMI עד 32. מטופלות שיגיעו לטרום ניתוח מעל רמה זו, ייאלצו להידחות למועד אחר עד לירידת משקל כנדרש.
  2. עישון: עישון פוגע באספקת הדם לעור ולפיטמה. מאחר ובניתוח אנו חותכים חלק מאספקת הדם הקיימת, העור והפיטמה תלויים באספקת דם חלקית בלבד אשר תחת תנאי עישון עלולה להיות בלתי מספקת. התוצאה עלולה להיות נמק של עור, פיטמה ועטרה (מוות של הרקמה שהופכת לשחורה ונושרת). 
  3. בעיות רפואיות נלוות: במקרים של מחלות נלוות כגון סוכרת בלתי מאוזנת, בעיות לב או ריאה וכו', יש להביא אישור לניתוח מהרופא המומחה המטפל בבעיה.

מה נעשה בניתוח עצמו?

ניתוח הקטנת חזה מבוצע במוסדנו בהרדמה כללית ואורך כ- 2-3 שעות. בניתוח מסירים חלק מרקמת השד והעור, מקטינים את קוטר העטרה ומרימים את הפיטמה והעטרה למיקום גבוה יותר. חשוב להדגיש שכמעט בכל הניתוחים, אין אנו מנתקים את הפיטמה והעטרה ממקומן ו"מדביקים" חזרה, אלא מסובבים אותן למיקום גבוה יותר תוך שהן נשארות מחוברות לשד ולאספקת הדם והעצבים שלהן (לכן שומרות פחות או יותר על המראה והמרקם שלהן). לאחר הניתוח מתקבל שד קטן יותר, מוצק, מורם ומעוצב יותר.

בניתוחים אלו נשארות יותר צלקות מאשר בניתוחי הגדלה, מאחר ויש צורך בהסרת עור לצורך הידוק שלו על השד המוקטן (אחרת יישאר עור רפוי ומדולדל). בכל המקרים נשארת צלקת סביב העטרה וכן צלקת קווית בשד התחתון היורדת מהעטרה לתחתית השד ("צלקת סוכרייה"). במקרים של שדיים שמלכתחילה גדולים ורחבים מאוד, אנו מסירים גם עודפי עור מתחתית השד לאורך כל בסיס השד, ואז נוספת צלקת בקפל התת-שדי שלרוב סמויה תחת השד אבל לעיתים חורגת מעבר לו במרכז החזה או לכיוון בית השחי ("צלקת עוגן"). תמיד נשאף לצלקת קצרה, אבל אנו מתאימים את שיטת הניתוח ודפוס הצלקות לגודל ולמבנה השד שלך. ראוי להדגיש, צלקת קצרה בשד גדול ורחב עלולה להותיר תוצאה פחות טובה בצורת השד ומעטפת העור.

במקרים של שדיים גדולים וכבדים במיוחד, נבצע לעיתים ניתוח של השתלת פטמות ועטרות. במקרים אלה לא נסמוך על אספקת הדם לפיטמה מחשש לנמק ולכן נבחר לנתקן ממקומן ולהשתיל אותן כשתל עור במיקום גבוה בהרבה. החיסרון העיקרי הוא שינוי אפשרי במרקם ובצבע, וירידה בתחושה. שיטה זו מבוצעת במקרים נדירים במוסדנו. 

ככלל, החתכים נתפרים בתפרים נספגים בתוך העור שאין צורך להסירם. אנו משאירים נקז אחד בכל שד על-מנת לנקז הפרשות מהפצע הניתוחי, ולרוב מסירים אותם כעבור יום או יומיים במחלקה או במרפאה. הפצעים חבושים בפלסטרים שנשארים דבוקים כשבוע, ובחזיית ספורט.

מי ינתח אותי?

ד"ר ארד הוא הרופא היחיד שינתח אותך ושילווה אותך בשלבי הייעוץ לפני הניתוח ובביקורות שלאחריו.

מהן התוצאות המצופות מהניתוח?

התוצאה המצופה היא שדיים קטנים יותר, קלים ומורמים. ניתן לבצע תיאום ציפיות עם המנתח בעת הסימון לקראת הניתוח (יום קודם לניתוח) בנוגע ליעדים שלך מבחינת גודל וצורה. המנתח ייעץ לך מה המגבלות מבחינת פרופורציות הגוף שלך ומבנה החזה. לדוגמה, במידה והבטן שלך בולטת ובית החזה רחב, לא מומלץ להקטין לגודל "B" מאחר והשד ייראה שטוח מאוד והדבר יבליט את הבטן. יחד עם זאת, המנתח יתחשב בהכוונה העקרונית שלך  ל"שד קטן ככל האפשר והמתאים" לעומת "לשמר שד גדול אבל פחות כבד". חשוב לזכור שישנם מרכיבים במבנה הבסיסי של השד, שלא ניתן לשנות בניתוח. לדוגמה, המרווח בין השדיים, רקמת השומן בבתי השחי, וגובה הקפל התת שדי (המקום בו מתחיל השד). כמו כן, ב- 90% מהנשים קיימת אסימטריה לפני הניתוח, ובפירוש תתכן אסימטריה במראה השדיים והעטרות גם לאחריו, לרוב במידת קלה וטבעית.   

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

לפני הניתוח יש לבצע:

  • בדיקות דם – ספירת דם, כימיה ותפקודי קרישה .
  • אק"ג (מטופלות מעל גיל 40) וצילום חזה (מטופלות מעל גיל 65 או מעשנות).
  • אולטראסאונד שד או ממוגרפיה (מגיל 30 או בכל גיל לבעלות גורמי סיכון).
  • הפסקת עישון מוחלטת לפחות 6 שבועות לפני הניתוח, ושבועיים לאחריו.
  • הפסקת נטילת תרופות נוגדות קרישה כגון קומדין, אספירין ופלאביקס בתאום עם הרופא המטפל והרופא המנתח.
  • הפסקת נטילת תוספי מזון טבעיים שעלולים להפריע לקרישת הדם.

מה משך האשפוז וההחלמה?

לאחר הניתוח, תשהי בחדר ההתאוששות משך 1-2 שעות, ובהמשך תועברי לחדר פרטי יותר. בכל שלב ניתן דגש על טיפול מתאים בנוגדי כאבים, אולם במידה וכואב לך אנא פני לצוות הסיעודי ותקבלי טיפול נוסף. מרבית המנותחות משתחררות הביתה כעבור כ-3-4 שעות מהניתוח. בימים הראשונים לאחר השחרור יש לצפות עדיין לרגישות באזור החזה, תחושות מתח או לחץ, רדימות ואי נוחות כללית. תקבלי הנחיות בשחרורך כיצד לנהוג בבית. כעיקרון, מומלצת רחצה במים וסבון החל מ- 48 שעות לאחר הניתוח (מבלי להסיר פלסטרים), לבישת חזיית ספורט ללא ברזלים כל היממה למעט במקלחת למשך שבועיים, נוגדי כאב כפי שהומלץ, ומניעה מפעילות גופנית. בשלב הזה החזה ייראה וירגיש לך נוקשה וגבוה – זה נורמלי ויורד במהלך השבועות הראשונים. ביקורת ראשונה תתקיים במרפאה כעבור כשבוע. במידת הצורך, יוצאו תפרים במועד זה (מרבית התפרים נמסים ואין צורך בהוצאתם). בביקורת זו יוסרו הפלסטרים וייתכן ובמקומם תחודש חבישה עם פלסטרים טריים או משחה אנטיביוטית, בהתאם להערכת הרופא. לא מומלץ להתחיל למרוח משחות נוגדי צלקת בשלב זה! לרוב ניתן לחזור לעבודה בטווח של שבועיים בתנאי שאיננה כרוכה בעבודה מאומצת או כניסה לים או בריכה. ביקורת שנייה תיעשה בטווח של שבועיים עד חודש נוספים. עד מועד הביקורת השנייה יש לצפות לנשירת הפלסטרים במידה וחודשו, ואז ניתן למרוח משחה אנטיביוטית על קווי התפרים במידה והנחית כך ע"י הרופא. לרוב ניתן לישון בלי חזייה בלילה החל משבועיים לאחר הניתוח (בהתאם להנחיות הרופא), וכן להחליף לגוזיית ספורט במידה ונוחה יותר, כל עוד מספקת תמיכה למשקל השד.

אין להיכנס עדיין לים או לבריכה עד שכלל הפצעים הגלידו במלואם. חשוב לציין שבתקופת הגלדת הפצעים הניתוחיים, תתכן פתיחה מקומית של קווי תפרים והפרשה קלה דרכה. מדובר בתופעה יחסית שכיחה באזור המתח בעור, בעיקר בקצה העליון והתחתון של הצלקת האנכית בשד התחתון (בנקודות המפגש עם הצלקת שסביב העטרה, ועם הצלקת שמתחת לשד). לעיתים יהיה אודם בשולי העור, מראה של רקמה לבנה או שחורה במרכז הפצע והפרשה צהובה. לרוב לא מדובר בזיהום אלא בפצע שילך וייסגר תחת טיפול במשחה אנטיביוטית. במידה ואין חום גבוה, כאבים מחמירים או אודם שמתפשט באופן ניכר, אין צורך בפנייה דחופה לרופא משפחה או למיון וניתן לטפל במשחה עד הביקורת הקרובה.   בתקופת ההחלמה ייתכנו כאבים מסוג דקירות, תחושת שריפה ו"זרמים חשמליים" בעיקר סביב העטרות. אלו סימפטומים נורמליים הקשורים בהתחדשות התחושה העצבית. כעבור כחודש עד חודש וחצי מהניתוח, ניתן באישור הרופא לחזור לפעילות גופנית מלאה ולחזייה רגילה. כעיקרון, מומלץ תמיד ללבוש חזייה תומכת. בשלב זה תקבלי המלצה לגבי טיפול הולם למזעור צלקת, כגון קרם קלוקוט או יריעות סיליקון. בכל מקרה מומלץ להימנע משמש ישירה לפחות 6 חודשים.

מהם שיעורי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

הניתוח בעל שיעורי הצלחה גבוהים מאוד מבחינת שביעות רצון תפקודית ואסתטית וכן בטיחות רפואית. ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח זה אינו חף מסיבוכים, ומאחריותנו לספר לך עליהם בעת הייעוצים והחתימה על טופס ההסכמה מדעת, לפני הניתוח. להלן תקציר של הסיבוכים העיקריים האפשריים:

  • היפרדות קו תפרים (ראה לעיל) – הסיבוך השכיח ביותר, לרוב ממוקם לאזור מתח ומטופל שמרנית ללא התערבות ניתוחית באמצעות משחה אנטיביוטית עד שמחלים.
  • דימום מוגבר- במקרים נדירים מצריך ניתוח לעצירת מקור הדמם וניקוז צבר הדם (המטומה).
  • נמק עור או נמק של אזור הפטמה והעטרה, כתוצאה מאספקת דם לקויה לעור ופגיעה באספקת הדם לפטמה ולעטרה (תופעה נדירה שמופיעה בסיכון גבוה יותר במעשנות ובמקרים של שדיים גדולים במיוחד. במקרים שנזהה במהלך הניתוח סבל של פיטמה ועטרה מחוסר אספקת דם, ייתכן נבצע פעולות בלתי מתוכננות כגון השארת חלק מהחתכים פתוחים למספר ימים, או הסרת הפיטמה והעטרה והשתלתן כשתל עור (ללא תלות באספקת דם מהשד).

  • זיהום – סיבוך זה הוא נדיר, בין היתר בשל הטכניקה הניתוחית הטובה ותנאי הסטריליות. לרוב הוא ניתן לטיפול באמצעות משחות אנטיביוטיות מקומיות או באמצעות אנטיביוטיקה הניטלת דרך הפה. רק לעיתים נדירות מאד הוא מצריך אישפוז לקבלת האנטיביוטיקה דרך הוריד או מעכב את החלמת הפצע.
  • עיוות צורה של אזור הפטמות או א-סימטריה של השדיים עלולים להתרחש על אף המדידות המוקפדות שלנו. עם זאת, לרוב, מדובר בא-סימטריה קלה בטווח הטבעי.
  • הצטלקות מוגזמת – מדובר בנטיה שהיא בחלקה גנטית, ולכן תלויה בעיקר בתכונות ההחלמה העוריות של המנותח. חשוב לזכור שהמראה הסופי של הצלקת יתהווה תוך 6-12 חודשים מהניתוח ולכן יש להתאזר בסבלנות. במידה וידוע על נטייה להצטלקות מוגזמת – יש להתייעץ עם הרופא המנתח והוא יעשה כל שביכולתו בשביל להימנע מיצירת צלקת שכזו. כמו כן ניתן לטפל בצלקות במגוון תכשירים החל כחודש לאחר הניתוח.
  • כאבים –מרבית המטופלות מדווחות על רמות כאב סבירות מאוד תחת טיפול תרופתי הולם. במקרים חריגים ניתן לטפל בתרופות ואמצעים משמעותיים יותר.
  • ירידה בתחושה בעור ובפיטמה – לרוב יש חזרה בתחושה על-פני מספר שבועות וחודשים, אך ייתכן שלא תחזור באופן מלא בכל האזורים.
  • חוסר אפשרות להנקה לאחר הניתוח – קשה לנבא ממי מהמטופלות תוכל להניק לאחר הניתוח, אולם יש לקחת בחשבון שיש סיכון של כ- 30-50% להפרעות הנקה, בעיקר בהקטנות שד גדולות.

לסיכום, ראוי להדגיש שד"ר ארד בעל ניסיון רב בביצוע הניתוח הזה במגוון מצבים ובשיטות הכירורגיות המתקדמות ביותר. זהו ניתוח " משנה חיים" בעל אחוזי הצלחה גבוהים ביותר. עם זאת, חשוב להגיע אליו עם מירב הידע וההבנה על-מנת לעבור אותו עם מקסימום שליטה וביטחון ומינימום חרדות וסיבוכים.

בהצלחה! ד"ר אודי ארד

סיכום עקרונות טיפול לאחר ניתוח הקטנת חזה*

* מודגש כי הטבלה מציינת עקרונות טיפול כלליים בלבד – יש לנהוג על-פי המלצות המנתח כפי שניתנו בהתאם למצבה של כל מטופלת.

סגירת תפריט

תיאום פגישת ייעוץ עם ד"ר אודי ארד